הסדרי ראיה – בהליכי גירושין, נקבע הורה כמשמורן על הילדים. בנוסף, נקבעים הסדרי ראייה להורה שאינו המשמורן. אחת השאלות היא: כיצד נקבעים הסדרי הראייה להורה שאינו המשמורן? ככלל, הסדרי הראייה ייקבעו על ידי פקידת סעד לסדרי דין.
דיון שהגיע לפיתחו של ביהמ"ש ונתון להכרעתו, ייקבע לרוב, על ידי השופט שדן בתיק, לאחר המלצות שיתקבלו מפקידת סעד לסדרי דין. ההמלצות של פקידת הסעד, לרוב, מתקבלות ע"י בית המשפט שכן יש בידה את הכלים לבחון זאת (ראה לעניין זה פרק "מסוגלות הורית").
הסכם גירושין נותן חשיבות לעניין הסדרי הראייה של ההורה שאינו המשמורן. ככלל, מקובל לקבוע הסדרי ראייה, בין הצדדים, ללא צורך בהתערבותה של פקידת הסעד, כחלק מההסכם הגירושין הסופי. בהסכם הגירושין, לרוב, מעגנים הצדדים, לרוב, ימים ושעות קבועים, לפיהם יגיע ההורה שאינו משמורן לקחת את הילדים באופן סדיר. הסכם גירושין גם כולל הסדר ראייה לגבי סופי שבוע, חגים, חופשים, אירועים מיוחדים וכדומה.
הסדרי ראייה מקובלים
ימים מקובלים בנוגע להסדרי ראייה הם יומיים באמצע שבוע (בד"כ שני ורביעי) בשעות אחר הצהריים, וכל סוף שבוע שני. בד"כ, סופי שבוע מתחילים ביום שישי בשעות הצהריים, ומסתיימים ביום שבת בסביבות שעות הערב. לפי העניין, ניתן למשוך את הסדר הראייה עד ליום א' ואז ההורה שאצלו נמצא הילד, ייקח את הילד ישירות למוסדות החינוך.
באשר לחגים: נהוג לקבוע שהחלוקה תהא שווה, קרי החגים יחולקו לסירוגין. אם בשנה הראשונה היו הילדים היו בחג הפסח אצל ההורה המשמורן, ז"א שבשנה הבאה ישהו הילדים אצל ההורה שאינו המשמורן וכך בהתאמה לגבי יתר החגים. קיימות 3 חופשות ארוכות ממוסדות הלימוד, סוכות חנוכה ופסח.
יש להסדיר תקופות אלו מראש ורצוי שיתאימו למקומות העבודה ויכולתם של ההורים מבחינת שעות ונוחיות. לגבי החופש הגדול, חשוב להסדיר את התקופות מראש כגון: מחצית ראשונה של החופש ומחצית שנייה, או אחרת שיהיה נוח לכל הצדדים וכמובן לילדים.
קיימות מספר אפשרויות בנוגע להסדר החופש הגדול: חלק מהן הם שהסדרי הראייה יהיו שבוע שבוע או שבועיים שבועיים או חודש חודש. כמובן שישנן אפשרויות נוספות, אולם אלו האפשרויות המקובלות. לגבי קטני קטינים: סוגייה זו די בעייתית, שכן נהוג לקבוע שלגבי רך בשנים, הוא יילקח על ידי ההורה שאינו משמורן ביום שבת בלבד ללא לינה וכך גם לגבי יתר הימים עד לכשיגדל.
הפרת הסדרי ראיה
הילדים מעל לכל. צדדים רבים נוהגים להפר הסדרי ראייה. מדובר בנושא מאוד טעון ומאוד מורכב. לרוב, הפרת ההסדרים מהווה פגיעה עצומה לילדים. הפרת הסדרי הראייה גורמת לילדים נזק נפשי בלתי הפיך, גם אם הוא לא נראה לעין באותה העת. כלל חשוב הוא להורים – אל תפרו הסדרי ראייה. הנפגע העיקרי מהפרת ההסדרים הם – הילדים.
ראוי שלא לחנך את בן הזוג ע"ח הילדים. אל תתחשבנו עם בן הזוג על גבם של הילדים – הם לא צד לגירושין! שימרו על קשר יציב עם ההורה השני בנוגע לשינוי שעות/ימים. כבדו את הסדרי הראייה ככל שניתן. הילדים הם אינם נשק לחינוך הצד השני ולא כלי במשא ומתן.
צדדים שונים נוהגים לשחק עם הסדרי הראיה: כך לדוגמא, "הילד חולה", "לילד יש מבחן", "החזרת את הילד רעב", ועוד ועוד. זיכרו, כי לא רצוי לשחק עם הילדים ולא עם הסדרי הראייה זלהם, מומלץ להיות גמישים, שכן היום זה הוא מחר זו את ולהיפך.
הפרת הסדרי הראייה עלולה להוביל להגשות בקשות מתאימות לבית המשפט, כך למשל: "בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות" כגון תשלום לבייבי סיטר/השגחה, בשעות שההורה לא עמד בהסדרים הקיימים. ניתן גם לבקש צו על פי פקודת ביזיון בית משפט בנוגע להטלת קנס על הפרת הסדרים וכיוצ"ב.
ושוב – אל תאכזו את הילדים הרכים, הם מצפים להסדרי הראייה. הורה משמורן שאינו מוסר להורה שאינו משמורן את הילדים, בזמן או בכלל, יכול להוביל למספר למצוא עצמו מתגונן בפני מספר מהלכים משפטיים:
- פנייה לבימ"ש בבקשה מתאימה ובנסיבות מתאימות.
- פנייה למשטרה בנוגע להפרת הסדרי הראייה, בנסיבות המתאימות.
- פנייה לפק"ס שמונתה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, בנסיבות המתאימות.
רצוי שפנייה לגורמים רלוונטיים תהא ע"י מומחה בתחום, ובאופן אפקטיבי – ללא הסלמת היחסים בין ההורים. אל תשחקו עם נושא הסדרי הראייה, שכן הנפגעים העיקריים מהמהלך הם הילדים. התדרדרות בהסדרי הראייה, יכולה להוביל לבקשת משמורת על ידי הצד שכנגד כתוצאה מאי שמירת קשר טוב של ההורה האחר וטיפול וחינוך שאינם ראויים.
הסדרי ראיה
